צוואות הדדיות
הנוהג המקובל מזה שנים בין בני זוג, היא כל אחד מבני הזוג מצווה, באופן הדדי, את עזבונו לבן הזוג שיישאר אחריו בחיים, דחפה את המחוקק ליתן לגיטימציה מלאה לצוואה הדדית, תוך שהוא מטיל על הצדדים הגבלות על החופש שהיה בידי בני הזוג לשנות את הצוואה ההדדית.
כך נולד לו תיקון 12 לחוק הירושה שהגביל את מוסד הצוואות ההדדיות לבני זוג במובנה הרחב של המילה, וזאת מבלי להגביל את בני הזוג להחליט בצוואתם על זוכה שאינו בן הזוג עצמו אלא צד ג' זוכה.
מהו השוני המהותי בין צוואה רגילה לצוואה הדדית? בעוד שבצוואה רגילה יכול המצווה להוריש את עזבונו למי שיבחר מבלי שתהיה עילה לערעור על החלטת המצווה (כמובן ובהנחה ואין מדובר בהשפעה בלתי הוגנת, לחץ או כל פעולה אחרת אסורה על פי החוק), הרי שבצוואה הדדית מתקיים אינטרס ההסתמכות של בני הזוג. בצוואה הדדית מסתמכים בני הזוג זה על זו ולהיפך כי את שציוו מתוך אינטרס הדדי, לא ניתן יהיה לשנות לאחר מותו של אחד מהמצווים. מכאן כי בצוואה הדדית מוגבל החופש לבטל את הצוואה או לשנותה ובכך לפגוע בהסכם החוזי שנערך בין בני הזוג. אך יצוין כי על אף המגבלה שהטיל המחוקק, עדיין יכולים בני הזוג להחליט באם יורשה "הזוכה" לאחר מותו של אחד מבני הזוג לשנות את הצוואה לאחר מותו של המצווה כפי שיוסבר להלן:
צוואה הדדית, היא שילוב בין צוואה ובין הסכם, שבה קבע המחוקק, הגבלה הדדית מביצוע שינוי חד צדדי של הצוואה. יסוד ההסתמכות מחייב כי צוואה הדדית תיערך במסמך אחד משותף או שתי צוואות הנערכות בשני מסמכים "באותה עת שכן זו מחייבת החלטה משותפת והסכמה של שני בני הזוג.
מהו ההבדל בין צוואה הדדית במסמך אחד ובין צוואה הדדית בשני מסמכים? בעוד שבצוואה בשני מסמכים, על בני הזוג לדעת ולהכיר את תוכן צוואת השני והמשמעויות הנובעות מצוואתם, הרי שבצוואה במסמך אחד, הידיעה קיימת מאליה. הבדל נוסף הוא, כי בצוואה בשני מסמכים, על אף עקרון ההסתמכות, יכולה להיות כל אחת מהצוואות שונה ולצוות בנוסף גם לצד שלישי הרי שבצוואה במסמך אחד, יתקשו המצווים להוסיף צד ג' נוסף לטובתו של רק אחד מבני הזוג.
בבואם של בני הזוג לצוות את עיזבונם, עליהם לקחת בחשבון כי אלו הם הנכסים אותם יוכלו לכלול בצוואה:
נכסים משותפים של בני הזוג או נכס פרטי המופרד מהנכסים המשותפים שיש לכל אחד מבני הזוג בשעת הצוואה.
נכסים שנצברו על ידי שני בני הזוג או על ידי כל אחד מהם, מאז עריכת הצוואה עד לפטירת אחד מהם.
הנכסים שיירש המצווה שנותר בחיים מן המצווה שנפטר ראשון.
הנכסים שיצבור המצווה שנותר בחיים, לאחר פטירת המצווה הראשון ((לדוגמא פירות המופקים מהנכסים שירש הראשון)
נוסיף כי מאחר ואין בחוק פירוט של העיזבונות הכפופים לצוואה ההדדית והדבר תלוי בפירוט המצוי בצוואה ההדדית הקונקרטית, על המצווים לכלול את כל עיזבונם בפרוט רב ככל שניתן. אך לא די בכך, אם בני הזוג יציינו בצוואתם כי הם מורישים את "כל עזבוני" או "כל נכסיי", הרי שהצוואה ההדדית תחול לא רק על הנכסים שירש השני מן המצווה שנפטר לפניו, אלא גם על הנכסים שהשאיר השני אחריו. עם זאת, בני הזוג רשאים לכתוב בצוואה גם הוראה אחרת.
תנאים לביטול הצוואה ההדדית
ביטול הצוואה ההדדית בעוד המצווים בחיים
על פי חוק הירושה כל עוד בני הזוג בחיים, ניתן לבטל באופן חד צדדי ובתנאי שהמבטל יודיע בכתב למצווה השני את דבר ביטול הצוואה. הודעת ביטול תבטל אוטומטית את הצוואה ההדדית ותאפשר לצד השני את החופש לצוות את רכושו ונכסיו כפי שיבחר. אך פרט לביטול מלא ומוחלט של הצוואה ההדדית, אין באפשרותו של הצד המבטל לעשות שינוי כלשהו בצוואה מבלי שהצד השני הסכים לו.
כאשר מדובר בצוואה הדדית בשני מסמכים, יכול המצווה שאוחז בנוסף לנכסים המשותפים ברכוש פרטי שהוא בעליו הבלעדי (למשל מכוח הסכם ממון על פי חוק יחסי ממון) ובין בני הזוג קיימת הפרדה רכושית, הם רשאים לעשות ברכושם הפרטי ככל העולה על רוחם, ורשאי כל אחד מבני הזוג לפעול ברכושו כפי שיראה לנכון. כמובן שאם רכוש זה נכלל במסגרת הצוואה ההדדית ואין מדובר על ציווי של הרכוש הפרטי לצד ג', הרי ששינוי של צוואה הדדית של אחד מבני הזוג, מחייב את ביטולה המלא של הצוואה ההדדית.
יש להדגיש כי על פי החוק, יכול כל אחד מבני הזוג לבטל את הצוואה והוראה שנכתבה בצוואה כי הזכות לביטול הצוואה נשללה מאחד מהצדדים –דינה להתבטל.
ביטול צוואה הדדית לאחר מות אחד מבני הזוג, ותנאיו
זוכה המבקש לבטל את הצוואה ההדדית לאחר מותו של המוריש, חייב להסתלק מכל זכות או טובת הנאה שהתקבלה או שאמור לקבל על פי הצוואה ואם הצוואה חולקה ועתה רוצה ה"זוכה" לבטלה את הצוואה ההדדית, יצטרך להשיב את כל שזכה בו לעיזבון המצווה. כלומר, ביטול הצוואה צריך שיהא כרוך, בעת ובעונה אחת, בהסתלקות או בהשבה למעשה.
צוואה הדדית לטובת צד שלישי
כאשר בני זוג ערכו צוואה הדדית לטובת צד ג', והוא יורש ראשון, הרי שכל ניסיון מצד בן הזוג שנותר בחיים לבטל את הצוואה ההדדית לא תצלח והיא נכנסת לתוקף עם פטירת המצווה.
כך גם אם מדובר בזוכה צד ג' שהוא יורש שני. לאחר מותו של המצווה הראשון, המצווה השני לא יוכל לחזור בו מהצוואה ולעשות צוואה חדשה הנוגדת את הוראות הצוואה ההדדית, אך הוא רשאי על פי החוק להסתלק מהצוואה (לוותר על חלקו בצוואה) ולהשיב לעיזבון המצווה את כלל הנכסים שימסרו ליורש השני.
אולם, לעניין צוואה הדדית שנכתבה לטובתו של צד שלישי כיורש שני (יורש לאחר יורש, לאחר מות המצווה השני), עולות מספר שאלות:
האם מוגבל המצווה השני בשימוש שיעשה בנכסי עיזבונו של המצווה הראשון שהועברו אליו?
מה היקף זכויותיו של הצד השלישי עם פטירת המצווה השני?
האם הצוואה ההדדית חלה גם על כל עזבונו של המצווה השני?
האם המצווה השני רשאי לבטל את הצוואה ההדדית (תוך הסתלקות או השבה) ובכך למנוע מהצד השלישי את נכסיו שלו?
האם הצד השלישי, שנפגע על ידי ביטול הצוואה ההדדית, זכאי לפיצוי או לסעדים אחרים?
חוק הירושה מתיר למצווה השני לבטל את הצוואה ההדדית לאחר מות המצווה הראשון (תוך השבה או הסתלקות), גם אם הצוואה היא לטובת צד שלישי (לאחר פטירת המצווה השני).
פרשנות החוק תוביל אותנו להבנה כי בהיעדר הוראה מפורשת בצוואה, המצווה השני (היורש הראשון), זכאי לעשות בעיזבון שהותיר בן זוגו כבשלו. הוא רשאי לעשות דיספוזיציה בנכסי עזבונו של המצווה הראשון, כולם או חלקם. היורש הראשון זוכה בכל הקופה אלא אם הורתה הצוואה כי במותו של המצווה השני, נכסיו של המצווה הראשון יועברו בשלמותם לידי הזוכה השני, כלומר לידי צד ג'. ברי כי המצווה השני יכול לעשות בנכסיו שלו ככל העולה על רוחו.
אך הזוכה השני, הצד השלישי לא יפגע והוא יקבל את שיור הנכסים המקוריים שירש הראשון, לרבות תחליפיהם וגלגוליהם. זאת כמובן ניתן להסיק מהסדר יורש אחר יורש (כפי שניתן ללמוד מסעיף 42(ב) לחוק הירושה). אך במקרה שבו היורש הראשון מכלה את הנכסים, הרי שליורש השני לא ישאר דבר מנכסי הצוואה ההדדית. החובה המוטלת על המצווה השני - להשאיר מנכסי הצוואה ההדדית לצד השלישי היא בגדר "חובה מוסרית" ולא חובה משפטית.
עם זאת, רשאים המצווים יחדיו להורות בצוואה ההדדית כי במותו של המצווה הראשון, אין המצווה השני יכול לעשות ככל העולה על רוחו בנכסי העיזבון של המצווה הראשון ושל המצווה השני ובכך למנוע מצב שבו המצווה השני יכלה את עיזבונו של המצווה הראשון (תוך הסתלקות והשבה),אך יוכל לעשות ככל העולה על רוחו בעיזבונו שלו.
אחד הפתרונות המקובלים היא להגביל את סחירותם של הנכסים (נכסי דלא ניידי) ולהעבירם עוד בחייהם של המצווים במתנה לידי הזוכה השלישי ובכך למנוע את האפשרות לכלות את הנכסים הללו. כמובן שלצורך מניעת כליה של נכסי המיטלטלין, נזדקק ליצירתיות ובחירת אפיקי השקעה שיתאימו למצווים כך שרכושם יועבר הלאה לידי הצד השלישי.
סיכום
לפני ההחלטה באם להכין צוואה הדדית, יש לפנות לייעוץ אצל עו"ד המתמחה בתחום זה. במקרים מסוימים מומלץ לכלול בצוואה "הוראה אחרת", המתירה בתנאים מסוימים על אף התיקון בחוק, לשנות את הצוואה לפי ראות עיניהם של המצווים על ידי בן הזוג הנותר בחיים. כן, מומלץ כי בני זוג ישקלו היטב את תוצאות הצוואה ומשמעותיה והאם בכוונתם באמת להגביל את המצווה השני להיות "עבד" לשמירה על הנכסים מבלי יכולת לפעול בהם כראות עיניו, ע אף שאלו נצברו מעבודתם וחייהם המשותפים של במצווים וזאת בכדי שאלו יועברו בעתיד לידי הזוכה השני.
מעוניין בפרטים נוספים - ייעוץ ראשוני טלפוני ללא התחייבות.
לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.
________________________________________________
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.
עו"ד מיכאל אברם מתמחה בדין האישי, דיני משפחה, הסכמי ממון, גירושין, צוואות וירושות, מינוי אפוטרופוס, מקרקעין ובתחום המסחרי - עסקי.
