סטארטאפיסט, למי שייך המוצר שפיתחת?

לאחר פניות ממספר סטארטאפיסטים ויזמים, הגעתי למסקנה כי חשוב להעלות נושא זה לדיון ולעיון מחודש. אז לאחר שהתמקמנו, התארגנו וחתמנו על הסכם מייסדים (ראה מאמר קודם: "סטארטאפיסט, יזם, אמרו לך שאתה מתחתן?"), הקמת מיזם, עמלת ימים ולילות והגעת לרגע המיוחל - יש בידך מוצר מוגמר, הנותן מענה לתחום המיועד, או כלי לפיתוח אפליקציות אחרות, או יכולת לפתח על פי דרישת הלקוח. עתה נשאלת השאלה, האם אתה רוצה לוותר על זכויות ויכולות אלו בעתיד לטובת הלקוח?

במאמר זה אציג זווית לבחינת הבעלות על זכויות היוצרים באפליקציה שפותחה או הותאמה לפי דרישות הלקוח.

אז המוצר מוכן, ואתה מתחיל לשווק אותו, בין אם מדובר במוצר מוגמר, או בשלב הבטא, או בכלל מדובר בכלי המאפשר לך לפתח מוצרים/אפליקציות שיותאמו לדרישות הלקוחות, אז למי שייכים זכויות היוצרים ולמי שייך המוצר? ללקוח שהזמין אותו וטוען לבעלות הן על הזכויות והן במוצר? לחברה שפיתחה אותו? למפתח שפיתח אותו? האם אפשרי להפריד בין הזכויות בפיתוח המוצר שפיתחת לבין הזכויות במוצר שנמכר ללקוח? אלו הן מסוג השאלות שחובה להעלות בשלב ההזמנה ועריכת החוזה, אז מה החלטת? האם תמכור את המוצר המוגמר וגם את הזכויות ללקוח? ואם הלקוח לא יעמוד על דרישתו למלוא הזכויות במוצר המוגמר, האם החוזה ייחתם? והיה ותחליט כי יש להפריד בין המוצר ובין הזכויות שלא ימסרו ללקוח, האם תשתנה דעתך בגלל לחצו של הלקוח מחד ושאיפתך לתשלום בגין עמלך?

ייעוץ ראשוני ללא התחייבות

לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.

התשובות לשאלות אלו מורכבות ותלויות בנסיבות שתשפענה על החוזה הסופי. למשל, עוצמת ועצמאות המוצר ובחוזקה הכלכלי של החברה, ביכולתך לשכנע את הלקוח כי לא תגרם כל פגיעה בו או בידע שנרכש בזמן שהתאמת את המוצר ללקוח, עד כמה הלקוח רוצה במוצר ועוד.

אתן דוגמא לסיטואציה שכזו, פיתחת מוצר המותאם לשוק ההפצה המאפשר מעקב ואופטימיזציה של חלוקת ואיסוף מוצרים, רכיבים וכו' אל ומאת הלקוחות. פונה אליך לקוח חדש מתחום שונה ומבקש כי תתאים את המוצר כך שניתן יהיה לעקוב אחר כל צי הרכב של החברה בבעלותו, היכן נמצאים הרכבים, כמה זמן לקח להם להגיע מנקודה א' לנקודה ב' ולנקודה ג' וכו'. עתה, נשאלת השאלה, למי שייך המוצר? לך? ללקוח? האם תהיה מוכן לוותר על זכויות היוצרים שלך במוצר?

כפי שציינתי לעיל, שאלות אלו עולות בכל יום, אצל מאות חברות המתבקשות לפתח או להתאים מוצר לבקשת הלקוח. נכון כי שאבת חלק מהידע העסקי לפיתוח והתאמת המוצר מהלקוח שלך, אך האם אתה מוכן למסור בידיו את האלגוריתם שעזר לך בפיתוח המוצר? הרי שאם הבעלות עוברת לידי הלקוח. נמנעת ממך כל אפשרות לשווק את המוצר ללקוחות אחרים שיזדקקו למוצר זה. התשובה פשוטה ומורכבת גם יחד, מצד אחד, אסור לך לוותר על הידע המקצועי שלך (כתיבת האלגוריתם) ומצד שני, יתכן והלקוח לא יהיה מוכן לרכוש את המוצר ללא הבטחה ברורה כי המוצר יישאר בבעלותו. בדיוק בשביל שאלות אלו, יש להיערך נכון, לפני עריכת החוזה ולהבין את דרישות הלקוח ומשמעותן לגבי עתיד החברה והמוצר שפיתחת ובקיצור חשוב לבצע תאום ציפיות בינך לבין הלקוח.

הפתרון הוא, לעשות כל מאמץ ולהימנע מהעברת הזכויות, לפעמים אף לוותר על מכירת המוצר. כל עוד נושא הזכויות לא ברור ומוגדר בין התנאים להתקשרות בין הצדדים, ולטעמי האישי, לא נשאר בידי החברה המפתחת, לא חותמים על חוזה המכירה. בסופו של דבר, מדובר בזכויות יוצרים, המבוססים על היכולת שלך לפתח מוצר, במהירות, בדייקנות ובמקצועיות שהיא החותם האישי שלך ונשמת אפך, מדוע לוותר את חותמך האישי? הרי כשתבוא לפתח מוצר נוסף, תשתמש באותו אלגוריתם ובאותה יכולת שהביאה אותך עד הלום, ומה אז? תוותר עליה? מאחר והתשובה ברורה וחותמך לא יעבור לאחר (להוציא כמובן אקזיט במיליוני דולרים...), הרי שמה שנותר הוא לוודא כי הזכויות יישארו בידך.

כמובן שאין להקיש בין האמור מעלה, למקרה שבו אתה נשכר על מנת לפתח מוצר מתחילתו, שיהיה קניינו של הרוכש, שאז כל פעולותיך נעשות למטרה זו ואין מדובר במוצר שהותאם לדרישות הלקוח, אך גם במקרה זה יכול ויהיו סייגים, שכן היכולות שפיתחת לעצמך בזמן עבודות הפיתוח (החותם האישי כפי שצוין לעיל), יישארו עמך ואינן הופכות לקניינו של הרוכש/המעסיק (לנושא הגבלת תחרות וחופש העיסוק, ראה פסיקת בית המשפט העליון ע"א 6601/96 AES נ' סער. מחד, קיים אינטרס ציבורי מובהק להגן על המעביד מפני תחרות של העובד בכלל ובפני שימוש במידע שרכש אצל מעסיקו בפרט, גם לאור העובדה כי המעסיק השקיע רבות בהכשרת עובדיו ובפיתוח סודותיו המסחריים שהם קניינו של המעסיק. זהו אינטרס פרטי וציבורי, להעניק למעביד את ההגנה על השקעותיו. מאידך, עבודתו של העובד היא הרכוש החומרי והרוחני שלו. זהו הבסיס להגשמה עצמית, אך על כך מאמר אחר הדן בחופש העיסוק והתחרות).

דוגמא נוספת, חברה מפתחת אתר אינטרנט ללקוח, האם היא העבירה את הזכויות בכלי הפיתוח ששימשו אותה בעבודתה לידי הלקוח? ומה אם מדובר בכלי פיתוח של חברה אחרת, למשל WordPress? ברור כי התשובה שלילית, אך, האם תוכן האתר נשאר של הלקוח? התשובה לכך תהיה חיובית. אם כך מדוע מצופה מחברה שפיתחה מוצר/אפליקציה שהוא קניינה ורכושה הבלעדי, להעבירו לידי הלקוח, רק כי הוא בעל הממון?

אז, למי שייך המוצר שפיתחת? לדעתי האישית, ככל והשאלה נשאלת כאשר מדובר במוצרים שפותחו ו/או הותאמו על ידך לטובת הלקוח, הייתי עושה כל מאמץ על מנת לשמור על זכויות היוצרים בידך, גם במחיר של הפסד העסקה (כמובן שזו אינה שאלה של כן ולא והיא תלויה בנסיבות שאופפות את העסקה המדוברת). נכון להבהיר, כי כאשר אתה מוכר את המוצר פרי פיתוחך, או את התוצאה הנובעת מהשימוש בכלי הפיתוח שמשמש אותך לצורך כך, הלקוח הוא האדון לעסקה, אך אינו האדון לחותמך ובמילים אחרות אינו בעל זכויות יוצרים בקניינך. מאידך, ככל ונשכרת על ידי הלקוח לפתח מוצר חדש מהבסיס הרי שזכויות היוצרים למוצר יהיו שייכות ללקוח (בהנחה והוא ידאג לסכם זאת בחוזה). אך גם כאן קיים סייג, הקובע כי היכולות שפיתחת בעצמך בזמן עבודות פיתוח המוצר, הלימוד וההכשרה יישארו בבעלותך.

לסיכום, יודגש כי, היערכות נכונה מצדך ותאום ציפיות חייבים להיות חלק בלתי נפרד מתהליך המכירה והמשא ומתן מול הלקוח. על מנת להצליח בכך, מומלץ כי תיעזר על ידי קבלת ייעוץ וליווי לקראת עריכת חוזה וזאת מתוך כוונה ברורה שלא להשאיר סוגיה מהותית ואסטרטגית שכזו באופן מעורפל ולוודא כי כל הסוגיות בדבר זכויות היוצרים יובהרו בין הצדדים, טרם החתימה על חוזה הרכישה/מכירה.

מעוניין בפרטים נוספים - ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.

לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.

________________________________________________

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.

עו"ד מיכאל אברם עוסק בייצוג וליווי צמוד לסטארטאפיסטים, יזמים וחברות הזנק, על ידי בניית תכנית אישית, מדורגת וגמישה המתפתחת יחד עם הלקוח והחברה ובהתאם ליכולותיו ולצרכיו.