סטארטאפיסט, יזם, סיפרו לך שאתה מתחתן?
סטארטאפיסט או יזם,
חשבת על אפליקציה שתשנה את העולם,
מצאת מקום שבו תוכל לפתח את המוצר,
מצאת שותפים שיצעדו איתך עד לאקזיט,
האם התכוננת ליום שאחרי?
אז החלטת להקים סטארט-אפ, יש לך רעיון ייחודי שיצעיד את כל העולם קדימה, מצאת מקום שבו תוכל לעבוד בשקט בלי הפרעות מהסביבה, מצאת את השותפים הכי מתאימים, אלו החברים שלך, או שהומלצו על ידי החברים, או חבר לספסל הלימודים. עכשיו אתה מוכן, הנה אספת את הצוות הטוב ביותר, אתם ממוקדים במטרה, והנה כבר באופק יום ההשקה וכולם יתרגשו, ההצלחה עצומה, מרימים כוסית והאחווה שורה על כולנו... לצערנו, רק מתי מעט מכל חברות ההזנק והשותפויות שהחליטו להקים סטארט-אפ באמת חווים זאת.
במאמר קצר זה אנסה להסביר מדוע וכיצד יש להיערך לקראת היום שאחרי.
רבים מהיזמים שפגשתי ממוקדים בעולם הטכנולוגיה ובפריצה לעתיד, אך האם חשבת על מחר? האם חשבת על הסכם שיסדיר את יחסי הגומלין בינך לבין שותפיך? האם חשבת על הגדרת האחריות של כל אחד מכם? תחומי הפעולה של כל אחד מכם? האם חתמת על הסכם מייסדים?
שותפות היא כמו נישואין ועל מנת שתוכלו להצליח, מומלץ להיערך לקראתה. מי מאתנו לא היה רוצה לדעת איך יראה העתיד עם בן/בת זוגו ובוודאי עם שותפיו? איך תגדירו את מערכת היחסים שתשרור בינכם? ואם יגיע הרגע שבו יתברר כי זה כבר לא עובד? האם מדובר בהליך מכוער או בהליך מוסכם שלא ישאיר טעם רע לאחריו? אולי הליך גישור? בוררות? פירוק? האם לא היית רוצה להיפרד בחיוך, כמו ביום שנכנסת לשותפות? התשובה היא הסכם מייסדים שיגדיר כל זאת.
ייעוץ ראשוני ללא התחייבות
לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.
מתברר כי רבים מהיזמים דוחים את היום שבו יחתמו על הסכמי שותפות, ולבסוף כשכבר חותמים על הסכם (שותפות או מייסדים), לרוב הוא לא ישקף את תפיסת הבסיס שלשמה הוקם המיזם, אלא את המציאות של הכאן ועכשיו. בשותפות בדומה לנישואין, כשיש רצון מצד הצדדים, כללים ברורים ומטרה משותפת, ניתן להשלים ולתקן את מה שנעשה, למצוא את דרך הפשרה, את נקודת הנוחות, ולשם כך יש להכין מראש הסכם שיכסה ויכין אתכם לקראת העתיד שלרוב אינו ברור כמו שרבים מאתנו היו רוצים לקוות.
אך האם זה נכון לשותפות? מה יקרה כאשר לטובת השמירה על "שלום בית" ביחסים שבין השותפים, אנו נזניח את המטרה שלשמה הוקמה השותפות? האם המטרה של שמירת שלום בית מקדשת את הזנחת המטרה העיקרית של פיתוח מוצר או קידום רעיון שלשמו הוקמה השותפות? מי יישא בעלויות כשנצטרך לצרף עובדים ו/או שותפים מפני שאנו לא עומדים בלחץ? מה המחיר הכלכלי, העסקי והטכנולוגי שנשלם בגלל העיכוב? האם הפתרון הוא לדלל את אחזקתם של אלו שאינם תורמים כמצופה? או שמא עלינו לפרק את השותפות ולהיפרד בטריקת דלת? מלאי תסכול? מתברר כי לשותפות בחברה ולשותפות בנישואין יש הרבה סממנים זהים וההנאה ושותפות הגורל והתחושה של אנחנו נגד כל העולם כמו גם הכאב, התסכול, האכזבה הינם מנת חלקם של שניהם גם יחד.
התחושה כי "החיים שלנו תותים" לא באמת משקפת את הלחץ, העבודה הרבה, חוסר השינה ולעיתים המריבות, הכעסים והאמירות שתמיד נצטער עליהן לאחר מכן, אלו נוטים להיות מנת חלקו של הסטארטאפיסט.
לצורך כך יש להכין הסכם שותפים שמכין אתכם לקראת העתיד לבוא, בתקווה ומדובר בעתיד מוצלח ככל שיהיה, הרי שמטרת ההסכם היא להישאר בתקיה שאליה הוכנס. אך, כאשר מתגלים כשלים, ונשמעות חריקות, אלו יכולים להעיב על השותפות ולדרדר אותה עד לכדי פירוק ולעיתים אף לעצור את המשך הפיתוח עד כדי חידלון וכמובן הפסד משמעותי של כסף, זמן ואמוציות.
על קצה המזלג, בין השאלות שיש לשאול בטרם ייחתם הסכם:
מי השותפים ומה תפקידם – יש להגדיר את תפקידו של כל שותף.
האם נחלק את כל הון מניות החברה בין השותפים או שנכון יהיה להשאיר בידי החברה חלק מהון המניות.
האם כדאי ומומלץ לקבוע מדד ביצועים אישי או כללי שבגינם יחולקו לידי השותפים מניות מהון המניות שבידי החברה.
מי יחזיק במניות הנהלה ועל פי איזו חלוקה.
מה תהיה מדיניות הדילול בין השותפים כאשר יוכנס שותף או משקיע נוסף.
מה תהיה מדיניות גיוס ההון בחברה.
מעוניין בפרטים נוספים - ייעוץ ראשוני ללא התחייבות.
לתאום פגישה בטלפון, התקשר 052-2555450 או לחץ/י כאן.
_________________________________________________
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד.
עו"ד מיכאל אברם עוסק בייצוג וליווי צמוד לסטארטאפיסטים, יזמים וחברות הזנק, על ידי בניית תכנית אישית, מדורגת וגמישה המתפתחת יחד עם הלקוח והחברה ובהתאם ליכולותיו ולצרכיו.
